שאלה
שלום, אני יוצאת עם מישהו חודש, הוא בחור איכותי, עם מידות טובות, רמה תורנית תואמת, וכו'… אבל אני לא מרגישה רצון להפגש איתו (רגש ומשיכה אני מאמינה שזה אולי עניין של זמן...) אבל רצון בסיסי בעיני אמור להיות...
מצד אחד ממש הולך לנו טוב בדייטים, זורם, כיף וכו', אבל אף פעם לא הרגשתי רצון להגיע לדייט הבא… כאילו אני מרגישה שאני עושה את זה מתוך השתדלות, השאלה עד כמה צריך להשתדל? מתי לעצור? (זה לא שאני לא אוהבת את המראה שלו או שיש לי חששות… בגלל זה אני לא מבינה למה אין לי רצון להיפגש).
תשובה
שלום ותודה רבה על השאלה.
הייתי שואלת קודם כול:
האם היו לך קשרים בעבר בהם כן הרגשת רצון?
אם כן, מה היה בקשרים האלה?
באיזה שלב הרצון הגיע?
מה היה שונה הפעם?
אם את לא מצליחה למצוא תשובות, חשוב להבין שהרצון הוא נקודה טריקית. לפעמים הוא באמת מלמד אותנו על הסיטואציה עצמה, ולפעמים הוא מלמד אותנו על סתירות בין רצונות בתוכינו, שהם לא בהכרח מודעים.
אם את לא מוצאת את התשובות בסיטואציה, הייתי מציעה לעשות עבודת בירור פנימית עם עצמך, שלא קשורה לבחור הספציפי.
עבודת בירור כזו כוללת, בשלב הראשוני, כתיבה מפורטת של כל האמונות שיש לך לגבי- נישואין/זוגיות, התקדמות בקשר, פתיחות רגשית, גברים, נשיות, לגבי עצמך בזוגיות. זה אומר לכתוב כל משפט שאי פעם עלה לך בראש בנושאים האלה, כולל מתוך מודלים של זוגיות שראית סביבך במשפחה ובחברה.
אם את רואה שיש לך הרבה משפטים שסותרים אלה את אלה, ייתכן שיש לך רצונות לא מודעים שנלחמים ברצונות המודעים שלך לפתיחות רגשית והתקדמות בקשר, וחוסמים אותם מלהתממש באמת.
אם תרצי הכוונת המשך את מוזמנת לכתוב לי שוב בשמחה (כאן בפורום או בפרטי).
בהצלחה!
Comments